מהבטחה מהפכנית לנכס תנודתי
נכון ליום כתיבת פוסט זה המחיר של מטבע ביטקוין בודד הוא 66,922 דולרים למטבע יחיד (שווה ערך ל – 252 אלף שקלים), ערך השוק של ביטקוין עומד על כ- 1.3999 טריליון דולר.
ההבטחה של ביטקוין ליצור מטבע מבוזר שלא תלוי בשליטת הממשלה והבנקים אכן כבשה את דמיונו של העולם אך עד כה, חלום הביטקוין לא התגשם.
במקום להפוך לצורה חדשה של כסף, ביטקוין הפך לנכס השקעה תנודתי ביותר.
עבור המאמינים הביטקוין הוא עדיין אבן דרך דיגיטלית לעתיד אוטופי, עבור הסקפטיים שוק הקריפטו הוא לא יותר מקזינו דיגיטלי, הפכפך מכדי שיהיה ניתן לסמוך עליו.
אז מה גרם לביטקוין להפוך מסקרנות שולית למהפכה דיגיטלית שמשנה את כללי המשחק הכלכליים?!
בשביל זה צריך ללכת להתחלה.
ההתחלה הצנועה של ביטקוין: משבר כלכלי ורעיון מהפכני
הכול התחיל בשנת 2008 שפורסם מטבע הביטקוין הראשון עם פרסום מאמר מפורט שנכתב ע"י אדם או קבוצה בכינוי "סאטושי נאקאמוטו" (כינוי/שם בדוי).
בשנת 2009 נעשה שימוש פעם ראשונה במטבע ומאז צבר מיליוני משתמשים ותומכים התורמים מזמנם לפיתוח, תחזוקה, והפיכתו לנגיש לכולם בעולם, זוהי תחילתה של המהפכה הדיגיטלית של המטבע המבוזר המכונה ביטקוין.
ביטקוין ואלפי מטבעות הקריפטו שבאו בעקבותיו אינם דומים למטבעות בצורה שמרביתנו מכירים כיום, המטבעות הקריפטוגרפים הם למעשה קוד מתועד בפנקס דיגיטלי שמתארך עוד ועוד ככל שיותר אנשים משתמשים בו.
הביטקוין הופיע בתקופת המשבר הכלכלי העולמי, תקופה שבה אנשים בעולם שאלו את עצמם "האם אנחנו יכולים לסמוך על מוסדות פיננסיים עם הכסף שלנו?."
אמון הוא הלב של המערכת הפיננסית הנוכחית, בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים שולטים באופן זרימת הכסף ברחבי העולם הכלכלי, אמונה שפנקסי החשבונות שלהם מדיוקים היא חיונית לתפקוד המערכת הפיננסית הנוכחית.
כסף הוא פשוט מוסכמה חברתית, ויש לו ערך כי אנחנו מסכימים שכך, ההסכם הזה עובד רק בגלל שאנו נותנים אמון בתוקף המוסדות הפיננסיים כגון בנקים, חברות ביטוח, חברות השקעות, וכו'.
ביטקוין אינו מצריך מוסדות מהימנים, נקאמוטו רצה/ו ליצור מערכת מאובטחת שלא נשענת על אמון כלל!, על מנת להבין איך הוא/הם עשו זאת צריך להבין את המערכת המורכבת מאחורי המטבע.
בלוקצ'יין: הטכנולוגיה מאחורי הביטקוין וכוח האבטחה המבוזרת
בכדי להשיג מערכת מאובטחת שלא נשענת על אמון כלל, המטבעות נרשמים בטכנולוגיה הנקראת בלוקצ'יין שהוא למעשה פנקס עסקאות שאינו מוחזק על ידי מוסד מרכזי ובמקום זאת, עסקאות מאומתות ונרשמות על ידי רשת מחשבים בכל העולם בתהליך המכונה "כרייה".
אבל זהו תהליך מורכב, אם מישהו רוצה לבצע עסקה כולם ברשת מקבלים התראה, העסקאות מאומתות על ידי מה שנקרא "כורים" – ראשית הם בודקים שהעסקאות לגיטימיות, לאחר שכורה בדק כמה עסקאות הן מתקבצות יחד בבלוק.
לאחר מכן, הכורים מתחרים אחר הזכות להוסיף את הבלוק הזה לשורה של אלו שנוספו לפניו – תהליך זה נקרא שרשרת הבלוקצ'יין.
על מנת לעשות זאת, הם מתחרים לפתור בעיה מספרית מורכבת, הכורה שפותר אותה ראשון זוכה לראות את הבלוק שלו מתווסף לשרשרת והם מתוגמלים על זאת בביטקוין.
הרעיון בתשתית היא כזאת: במקום לייצר מאגר מידע אחד שבו נשמרים כל הנתונים – מייצרים שרשרת של בלוקים.
כל בלוק מכיל מידע שרלוונטי ליישום של הבלוקצ'יין, במקרה של ביטקוין מדובר על העברות כספיות, ולכן בלוק של מידע יכיל את זהות המוכר והקונה ואת סכום הרכישה.
מלבד המידע על ההעברה הספציפית כל בלוק כזה מכיל עוד שני אלמנטים, מעין טביעות אצבע דיגיטליות – אחת שמזהה את הבלוק עצמו, ואחת שמחברת אותו לבלוק הקודם בשרשרת.
כך נוצרת שרשרת של מידע שמאוד קשה לחבל בה, שכן כדי לאשר את תוקפו של מידע שמצוי בבלוק (ובכך למעשה לאשר את ההעברה), מוכרחים לוודא שהוא מחובר לבלוק הקודם לו.
כל ניסיון לשנות משהו באחד הבלוקים – יגרור בעיה בבלוקים שאחריו בשרשרת ויזהה אותו מיידית כלא תקף.
הבלוק הראשון בשרשרת זו – הבלוק שיצר/ו נקאמוטו נקרא "בלוק בראשית", הוא היחיד שאין בו מזהה של הבלוק שלפניו.
לבלוק בראשית נוסף ציטוט מעיתון בשם "לונדון טיימס" הציטוט:
The times 03/jan/2009 chancellor on brink of second bailout for banks
ציטוט זה הוא חלק מהמאמר שעסק בחוסר היציבות הפיננסית הנגרם בשל התנהלותה הכושלת של המערכת הבנקאית, אותה מערכת שביטקוין מספקת לה אלטרנטיבה.
בין חלום למהפכה – רב הנסתר על הגלוי
הביטקוין אינו עדיף על פתרונות שכבר יש לנו שהוא כסף פיאט ודרכי תשלום אחרות וזו אחת הסיבות העיקריות שבגללה אנחנו עדיין לא יכולים לקרוא לביטקוין אמצעי תשלום (כסף).
עוד סיבה: ביסודו של דבר ביטקוין הוא שורת קוד עם שימוש מוגבל, כמו אונקיית זהב הוא לא מייצר שום הכנסה אבל בהשוואה למחיר הזהב הערך של ביטקוין בודד הוא תנודתי מאוד וציוץ בודד יכול לשנות את אמונת האנשים בו כמטבע העתיד.
כתוצאה מכך, הוא נע בצורה פראית למעלה ולמטה כאשר אנשים מוכרים או קונים אותו בניגוד לדולר אין בנק מרכזי או ממשלה שתגן על ערכו.
הביטקוין גם לא עובד כאמצעי תשלום יעיל, לדוגמא: הביטקוין יכול לעבד כ – 7 עסקאות בשנייה בממוצע, בהתאם למבנה הטכנולוגי שלו ולמגבלות הבלוקצ'יין.
לעומת זאת, חברת ויזה מסוגלת לעבד בין 1,700 ל – 24,000 עסקאות בשנייה, בהתאם לעומס וליכולת המקסימלית שלה.
ההבנה שביטקוין שאינו עומד בכל הקריטריונים הנדרשים לכסף, לצד התנודתיות הרבה והיעדר הפיקוח הממשלתי, מחייבת גישה זהירה. עם כל זאת, השאלה הגדולה נותרת: האם נמשיך לראות בביטקוין נכנס מסוכן ותנודתי, או שמא הוא עוד יבסס את מעמדו בעתיד?
ביטקוין בתיק ההשקעות: הזדמנות לפיזור עם סיכון גבוה
כאיש מקצוע בתחום ההשקעות, אני רואה בביטקוין השקעה עם פוטנציאל גבוה לצד סיכון משמעותי.
הערך שלו בין יתר הדברים נובע מהמוגבלות (רק 21 מיליון מטבעות ייכרו), אל תנודתיות השוק וההיעדר יציבות הופכים אותו למאתגר עבור משקיעים לטווח הארוך.
לכן בואו נביט על ביטקוין ככלי נוסף לפיזור ההשקעות בתיק. בעוד כלכלנים מזהירים שהוא עלול להיות בועה מסוכנת, ישנם משקיעים שרואים בו נכס לעתיד. מי צודק? רק הזמן יגלה.
ללקוחות שמגיעים אליי ומעוניינים לחוות הרפתקה פיננסית בתחום הקריפטו, אני ממליץ לשקול להקצות אחוז קטן מהתיק לרכישת ביטקוין ומטבעות נוספים – בין 1% ל-5%, תלוי באופי וגיל המשקיע, וכמובן תוך זהירות והימנעות מסיכונים מוגזמים.